המלחמה במלח 

המלחמה במלח

מי היה מאמין כי בתקופה הקדומה ובימי הביניים נחשב המלח למצרך יקר ערך? המלח שימש אז כשומר חיוני על המזון מפני קלקול. גם כיום, כשמחירו זול להפליא קשה לנו בלעדיו וידנו קלה על המלחייה. מלחייה זו נחשבת בעיני הרופאים לאויב העם. כבר בתחילת המאה העשרים התגלה הקשר שבין צריכת יתר של מלח לעלייה בלחץ הדם.
בעצם, לא רק המלחייה צריכה לשאת באשמה. המזיק העיקרי הוא הנתרן שהוא אחד ממרכיביו של המלח. הנתרן החיוני לגופנו לשם שמירה על מאזן הנוזלים, הופך להיות למזיק כשהוא נמצא בעודף.
העלייה בלחץ הדם גורמת לתמותה של לפחות 2.5 מיליון אנשים ברחבי העולם בעקבות מקרי שבץ, מחלות לב ומחלות כלי דם הנגרמים בגלל לחץ דם גבוה. עודף נתרן עלול לגרום לאבנים בכליות ולדלדול העצם. צריכת נתרן גבוהה עלולה לגרום להתייבשות במזג האוויר החם בארצנו. עודף נתרן מסוכן גם לילדים חובבי הקטשופ, החטיפים ודגני הבוקר היות והוא ישפיע על בריאותם בעתיד.

המלח נמצא בכל מקום
רק 20% מכלל כמות המלח היומית שאנו צורכים, נמצאת במלח הבישול והשולחן שלנו. יתר הכמות שוכנת במזון התמים למראה הנכנס אל סל הקניות שלנו. מלח משמש למאכלים המוכנים כחומר שימור וכמוסיף טעם. הוא נמצא בשפע בשימורים, רטבים, סויה, שקדי מרק, אבקות מרק, חטיפים מלוחים, מאפים מלוחים, נקניקים, סלטים מוכנים. הנתרן נמצא כמובן בבשר ובעופות שעברו תהליך הכשרה. קשה לתפוס, אך הנתרן מצוי גם בדגני בוקר ובמאפים מתוקים. גם הלחם הוא מאגר של נתרן: שלוש פרוסות לחם, ודווקא זה האפוי מחיטה מלאה – מכילות רבע מהכמות היומית הדרושה למבוגר. גם ברבים ממוצרי החלב יש שפע של נתרן ולא רק בגבינה הבולגרית. גביע קוטג' מכיל את כל כמות הנתרן היומית הדרושה לנו.הנתרן מסתתר גם במזונות שבמרכיביהם נמצאים סודיום גלוטמט, מונוסודיום גלוטמט וסודיום ניטראט, אבקת אפייה וסודה לשתייה.

הכינו בבית
אין ספק שבמזון מעובד יש הרבה נתרן. אחד הפתרונות הוא להכין את האוכל שלנו בבית: סלטים כמו טחינה, סלט כרוב או סלט חצילים, ממש קלים להכנה, גם חומוס וחמוצים ביתים הם לא ענין גדול. אם אתם ממש בקטע, אפשר להכין פסטרמה ביתית ולספק למשפחה שלכם אוכל מעולה ללא כימיקאלים ועודפי נתרן.


מופחתי נתרן
בלימודי תזונה מסודרים יש לא מעט קורסים על הרכבי המזון השונים. כדי לדעת כמה נתרן יש באוכל שאנחנו צורכים צריך פשוט להסתכל על העטיפה. בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי האריזה, תמצאו בדיוק כמה נתרן יש ב‭100-‬ גרם, גם במקרה של אריזה המכילה משקל נמוך יותר. מוצר דל נתרן אמור להכיל כ-100 גרם נתרן ל - 100 גרם מזון.
שימו לב: במוצרים דומים לכאורה של חברות שונות, תמצאו תכולת נתרן שונה, לעיתים בהפרש של מאות אחוזים! העדיפו את אלה מופחתי הנתרן. לאור המודעות ההולכת וגוברת לנזקי הנתרן, ניתן להשיג במרכולים מגוון גדול מאוד של מוצרים המכילים כמויות מופחתות של נתרן כמו גבינות, פסטרמה, אבקות מרק, קרקרים, דגני בוקר ואפילו מלח דל נתרן. לרוב, כשעובדה זו מופיעה בצורה מודגשת על גבי האריזה אנו מגיעים למסקנה שמוצרים אלה מיועדים רק לאומללים הסובלים מלחץ דם גבוה. זו טעות. כדאי לרכוש מוצרים אלה ולאזן את כמויות הנתרן בתפריט. יתכן שהטעם יראה מוזר קמעה, בייחוד לאלו הממליחים באופן אוטומטי את המנה שבצלחתם אפילו בלי לטעום.

למדו להשתמש בצמחי תבלין במקום המלח: בצל, שום, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, סלרי, מנטה, עלי דפנה, פפריקה חריפה ומתוקה, פלפל שחור ולבן, חומץ, לימון, קימל, זעתר, ועוד. תוך זמן קצר תתרגלו, ואולי אף תגלו ,להפתעתכם, שאתם דווקא מחבבים את הטעם, ואפילו תצליחו לפתח חוש טעם מעודן.